פראניאמה: מבוא לעבודה עם הנשימה

פראניאמה היא עבודה מודעת עם הנשימה. המילה מחברת בין פראנה, כוח החיים, לבין איאמה, הרחבה או ויסות. הנשימה היא הדבר היחיד שקורה מעצמו, ושאפשר גם לשנות אותו בכוונה.

למה לנשום בכוונה

כשאנחנו לחוצים, הנשימה מתקצרת ועולה לחזה. כשאנחנו רגועים, היא ארוכה ושקטה. הקשר הזה עובד גם בכיוון ההפוך: נשימה איטית, ובמיוחד נשיפה ארוכה, יכולה להרגיע את מערכת העצבים.

לפני שמתחילים

• יושבים נוח, עם גב זקוף. אפשר על כרית או על כיסא.
• נושמים דרך האף, אלא אם נאמר אחרת.
• לא מכריחים. אם יש סחרחורת או אי נוחות, חוזרים לנשימה רגילה.
• לא מתרגלים מיד אחרי ארוחה כבדה.

נשימה בטנית

יד אחת על הבטן ויד אחת על החזה. בשאיפה הבטן מתרחבת, בנשיפה היא נרגעת. החזה כמעט לא זז. זה הבסיס לכל השאר.

נשימה בשלושה חלקים, דירגה פראניאמה

בשאיפה ממלאים בטן, צלעות ואז חזה עליון. בנשיפה מרוקנים בסדר הפוך. 5-10 סבבים איטיים.

נשימה מתחלפת, נאדי שודהנה

האגודל סוגר את הנחיר הימני, ושואפים משמאל. הקמיצה סוגרת את השמאלי, ונושפים מימין. שואפים מימין, וחוזרים. 5-10 סבבים. זו נשימה מאזנת ומרגיעה.

אוג׳איי

מכווצים מעט את הגרון, כך שהנשימה נשמעת כמו גלים רכים. משמשת בתרגול של אשטנגה וויניאסה, כדי לשמור על קצב ותשומת לב.

ברהמארי, נשימת הדבורה

בנשיפה משמיעים זמזום רך בפה סגור. הרטט מרגיע ומפנה את תשומת הלב פנימה.

תרגול קצר לכל יום

1. דקה של נשימה בטנית.
2. שלוש דקות של נאדי שודהנה.
3. דקה של נשיפות ארוכות, כפולות מהשאיפה.
4. דקה של ישיבה בשקט.

מקורות: האטה יוגה פרדיפיקה, פרק 2; היוגה סוטרה 2.49-2.53.