מדיטציה היא לא ריקון של המחשבות. היא תרגול של תשומת לב: חוזרים שוב ושוב לנקודה אחת, ושמים לב מתי הלכנו ממנה.
איך יושבים
אין צורך בלוטוס. העיקר גב זקוף ונינוח. אפשר לשבת:
- בשיכול רגליים על כרית, כך שהברכיים נמוכות מהאגן. ראו ישיבה נוחה.
- על העקבים, עם בלוק בין הרגליים. ראו ישיבת הברק.
- על כיסא, כפות רגליים על הרצפה.
הידיים נחות על הירכיים, הכתפיים רכות, הסנטר מעט פנימה. העיניים עצומות או מביטות למטה ברכות.
שלוש דרכים להתחיל
מעקב אחרי הנשימה
שמים לב לנשימה במקום אחד, נגיד בנחיריים או בבטן. אפשר לספור נשיפות מאחת עד עשר, ולהתחיל מחדש. כשהמחשבה נודדת, וזה יקרה, חוזרים לאחת בלי ביקורת.
סריקת גוף
מעבירים את תשומת הלב לאט מכפות הרגליים ועד הקודקוד, ושמים לב לתחושות בלי לנסות לשנות אותן.
מנטרה
חוזרים בשקט על מילה או צליל, כמו סו בשאיפה והם בנשיפה, או מילה שיש לה משמעות בשבילכם.
הכלל החשוב: הרגע שבו שמים לב שנדדנו הוא לא כישלון. הוא בדיוק התרגול.
כמה זמן
מתחילים בחמש דקות ביום, באותה שעה אם אפשר. אחרי שבועיים אפשר להאריך לעשר. קביעות חשובה יותר מאורך.
קשיים נפוצים
- נרדמים: פוקחים עיניים, יושבים זקוף יותר, או מתרגלים בבוקר.
- כואבות הברכיים או הגב: מגביהים את הישיבה או עוברים לכיסא.
- יותר מדי מחשבות: זה נורמלי. אפשר לתת להן שם, למשל ״תכנון״, ולחזור לנשימה.
מדיטציה בדרך כלל מרגיעה, אבל לפעמים עולים רגשות או זיכרונות קשים. אם זה קורה, אפשר לפקוח עיניים ולהפסיק. מי שמתמודד עם טראומה או משבר נפשי, כדאי שיתרגל בליווי איש מקצוע.
ההקשר ביוגה: דהרנה ודהיאנה, האיבר השישי והשביעי ביוגה סוטרה של פטנג׳לי.